טעמים של קיץ ~ פירות שאפשר למצוא בחוץ בשלהי הקיץ
- ilanrt
- 13 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
סוף הקיץ הוא תקופה מאתגרת - החום הכבד, הזיעה, העייפות של חופש גדול (מידי), ולעיתים גם המתח של תחילת השנה שמתקרבת בצעדי ענק. וכל זה קורה על רקע תקופה קשה וכואבת שנמשכת כבר כמעט שנתיים.
אבל בין העצים המקומיים מתרחשת מציאות אחרת לגמרי: חגיגה של פירות בר בצבעים עזים, בטעמים מתוקים ובשפע שממלא את הבטן והלב.
דווקא כשהכול נראה חרב, הטבע מזכיר לנו שהשפע קיים - וכל מה שצריך זה לצאת החוצה, להתבונן, וללקט.
בפוסט הבא ליקטתי 8 פירות בר, חלקם כבר כיכבו אצלנו בבלוג וחלקם בהופעת בכורה מרגשת :)
תהנו משפע ומהמתיקות!
תאנה
עץ בר ותיק, שניתן למצוא בטבע, בהרים ובגבעות ולפעמים גם בלב העיר.
פירות התאנה מבשילים לאורך הקיץ - החל מאמצע הקיץ אפשר לזהות עצים אהובים ולהגיע אליהם מדי יום ולמצוא תאנים חדשות שהבשילו, בצבעים שנעים מירוק-צהבהב ועד סגול עמוק.
הפירות בשלים כשהם רכים למגע והקליפה מעט מתבקעת. אפשר לאכול ישר מהעץ, לייבש לשימוש בעונות הבאות, להכין מהם ריבות, עוגות וליקרים.
חרוב
עץ שמניב כמויות אדירות של פירות יבשים ומתוקים - חרובים!
החרובים מבשילים בסוף הקיץ וניתן ללקט אותם (גם מהעץ וגם מהאדמה) עד בוא הגשמים.
בהיותם חרבים (=יבשים) הם משתמרים בקלות למשך תקופה ארוכה - וזה אומר שאשר ללקט כמות גדולה בקיץ ולהשתמש כל השנה.
את ההחרובים אפשר לאכול טריים ישר מהעץ, או לשמר: שיטת השימור החביבה עליי היא "דבש חרובים" - רוב, וגם כתבתי עליה כאן.
ואפשר כמובן לטחון לאבקת חרובים, שמשמשת כתחליף לקקאו, או להכין מיץ חרובים מרענן.
פטל קדוש
שיח קוצני, שגדל לרוב ליד מקורות מים. הפירות מבשילים בקיץ - כשצבעם הופך מאדום לסגול כהה.
הפירות מתוקים וריחניים במיוחד ואהובים על ילדים וציפורים.
אפשר לנשנש ישירות מהצמח (זהירות מהקוצים!) או לשלב בקינוחים, ריבות ומיצים.
סומאק - אוג הבורסקאים
עץ בינוני, עם אשכולות פרי סמוק שמבשיל בסוף הקיץ. הציפה של הפרי חמוצה מאוד ומשמשת להכנת התבלין המפורסם - סומאק.
השילוב של הטעם החמוץ והעונה הרותחת הוא גם עילה להכנת המשקה המרענן "סומאקונדה" - פשוט משרים פירות ישר מהעץ בתוך בקבוק מים, מנערים היטב ושותים!
את פירות הסומאק כדאי ללקט מאמצע אוגוסט ועד אמצע ספטמבר, כשהם עדיין בצבע אדום-בורדו עז ובעלי מראה קטיפתי. ברגע שמגיעה הלחות של סוף הקיץ, הפירות מתכסים בשכבה כהה-שחורה - ומאבדים מאיכותם.
אשחר ארצישראלי
עץ קטן שופע בפירות קטנטנים מלאי טעם וצבע.
פירות השאחר מבשילים במשך תקופה ארוכה: מסוף יולי ועד אמצע הסתיו. הם נאכלים כמו שהם, או שאפשר להכין מהמיץ שלהם ליקר נהדר (מצורף קישור לפוסט עם מתכון), וגם מיצים וסירופים.
הגרעין של האשחר גורם לשלשול - ולכן אין ללעוס אותו או לטחון - אוכלים רק את הפרי עצמו ללא הגרעין.
מיש
המִישׁ הַדָּרוֹמִי הוא עץ בר ים־תיכוני גבוה, הנפוץ בעיקר בגולן ובהרי המרכז. כיום משמש רבות כצמח נוי בגינון ציבורי. הפירות עגולים וקטנים, כשהם בשלים צבעם הופך מירוק לסגול-שחור.
טעמו של הפרי מתוק, עם ציפה יבשה, והוא מתאים לנשנוש בשטח או להכנת ליקרים ומשקאות מרעננים.
במסורות המקומיות המיש נחשב לעץ קדוש.
הוא ידוע בעמידותו המרשימה ליובש, מליחות וזיהום אוויר.
דומים - שיזף מצוי
עץ קוצני עם שפע של פירות עגולים שמזכירים בטעמם תפוח.
בהתחלה הם ירוקים וחמצמצים ובהמשך הם משחימים ומתרככים - ואז הם מתוקים.
אפשר לאכול טריים, לייבש, או להשתמש בריבות ובמשקאות.
אלה ארצישראלית
עץ בר מרשים ונפוץ, שבסוף הקיץ נושא אשכולות של פירות קטנים בגווני אדום-סגול. הפירות התכלכלים הם הפירות המופרים ונאכלים, הפירות האדומים הם פירות שלא עברו הפריה, והם יהיו ריקים.
האלה היא קרובת משפחה של הפיסטוק - ואפשר לאכול את ה"אגוז" הקטן שלה, לאחר שמקלפים את ציפת הפרי והקליפה הקשיחה (הרבה עבודה ומעט תוצאה, אבל בהחלט שווה להכיר!)
מציפת הפרי מכינים תבלין חמצמץ, שלעתים משתלב בתבלין ה"זעתר" המפורסם.
אז בפעם הבאה שתצאו לשדה, ליער או אפילו לשביל ליד הבית - פקחו עיניים, אולי תגלו את מתנות סוף הקיץ מחכות לכם בין העלים והקוצים.
ואם יצא לכן לטעום, ללקט או להכין מהם משהו טעים ומיוחד - כתבו לנו, נשמח לשמוע ולשתף.
סוף קיץ מתוק ומלא בטעם,
אילנה שטיין
Commenti