פרפרים הם יצורים מופלאים. במראה הצבעוני שלהם, בגלגול החיים המיוחד, ביכולת להשתנות, בקשר הישיר שלהם לעולם הצומח, וגם בהיותם סמני אקלים

בזיליקום - גידול, גיזום, השקיה ושימור

בכל שנה מחדש עת יורדים עלינו ימי החום, מעוררים בי צמחי הקיץ התפעמות. ימים ארוכים הם עומדים בשמש הקופחת, ובניגוד מוחלט לכל היובש שמסביב, הם מוציאים עלים רחבים, מתפרשים לכל עבר ומניבים פירות מתוקים ומלאי עסיס. בעודי מתבוננת בהם בהשתוממות, מחפשת צל או לפחות משהו להיאחז בו, אני מבחינה בצמחים, שגם הם כמו רוצים להיתלות. בעזרת קנוקנות הם מטפסים על מה שנקרה בדרכם; על צמחים אחרים, על עץ סמוך, על גדר. רבים מצמחי הגן הם צמחים שבאופן טבעי ישאפו לטפס ולהיכרך, ויש להם סיבה טובה לכך: ההיאחז

עדיין אביב, אולי האביב הארוך ביותר בעשור האחרון, וטוב שכך. החורף המבורך שעבר עלינו והגשמים שממשיכים לרדת מעת לעת, האריכו את הירוק בעיניים, והשדות מזמינים אותנו לטייל בין פרחים ושיבולים, וגם לאסוף שיבולי בר כדי להכין מהם קשיות. המילה "אביב" מוכרת לנו כעונה בשנה , העונה הפורחת, זו שבין חורף לקיץ. אך במקור משמעות המילה "אביב" היא שלב בהבשלת הדגנים, שבו הופך הגבעול של השיבולים "אבובי" וחלול. וכל זה קורה, איך לא, בעונת האביב. מכיוון שהדגנים היו מאז ומתמיד נפוצים מאד ושימושיים בכל

פעם, כשעוד היינו מתקהלים, והילדים היו יוצאים בכל בקר מהבית, היתה מסורת של ביה"ס הניסויי ארגנטינה לצאת עם כל התלמידים ל"שבוע יער אביבי". זכיתי להיות חלק מהיוזמה הנפלאה הזאת, כאשת חינוך וגם כאמא, ולפני 3 שנים הכנתי לכבוד הארוע מגדיר צמחים מאוייר, ובו חלק נכבד מצמחי הבר שגדלים סביב מרכז ציפורי - יער ירושלים . אמצע האביב הוא עונה נפלאה ושופעת. בצל העצים עוד נשמר הירוק והרענן, זכרון לעונה החולפת, ובשמש מבשילות שיבולים. הקוצים עדיין רכים ואכילים, צמחי התבלין בשיאם, ופרחי אביב פה וש

בדרך כלל האביב מזמין אותנו לצאת החוצה. הפריחות המשגעות, חגיגת המאביקים, הריחות והצבעים. גינת החורף שמפנה את מקומה לזריעות ושתילות של ירקות

חודשי האביב ופסח עימם נושאים ריחות וניחוחות של ניקיון. הגשם שחולף לו לאיטו וההתחממות גורמים לצמחים הארומטים שבגינה, בשדה ובצידי הדרכים, להפיץ את ריחם למרחוק, מושכים ומזמנים אליהם מאביקים, וגם נזהרים שלא להדבק במחלות סוף העונה (כן, גם לצמחים יש וירוסים). אחת המשפחות הבולטות בצבע פרחיה התכול וריחה העז, היא משפחת השפתניים, אליה משתייכים צמחים כמו : מרווה, נענע, אורגנו ועוד. על העלים והפרחים של צמחי המשפחה שערות בלוטיות, שהתאים שלהן מכילים שמן אתרי בעל ריח חריף . פרח שפתני משרבב

בשביל לגדל מזון לא צריך להתרחק מהבית. אפשר להנביט תבלינים, קטניות וזרעי פירות, ואפשר גם לחדש ירקות. וכל זה בתוך המטבח הביתי.

בעונה הנהדרת הזו, כשהאדמה עוד לחה והאוויר הולך ומתחמם, כשהשדות צבעוניים והעצים מתעוררים לחיים חדשים - זהו זמן מצויין ללקט פרחים אכילים. ציפרונית מצרית - מהפרחים המתוקים והמניבים, ומאחור סביון- פרח רעיל צמחי הבר וצמחי הגינה החורפיים מושפעים מההתחממות והתארכות שעות היום והם עולים לפריחה, הפרחים הם למעשה איברי הרביה של הצמח, בצבע עז ובריח משכר הם מושכים אליהם מאביקים - אלו יעבירו אבקנים מפרח לפרח ובכך יבטיחו את המשך קיומו של דור העתיד. היופי והריח של הפרחים נועד אמנם למשוך מאביק

סוף החורף ותחילת האביב הוא הזמן בו פורצים הענפים, חיים חדשים נוצרים, מים מפעפעים דרך הצמחים שהיו רדומים וקפואים וחיות שופעת בכל. את החיות...

ממש בקרוב, כשהעונה תתהפך ונרגיש את השינוי באוויר - יתחילו השתילות החדשות: לרגע הזה אני רוצה להיות מוכנה. לכן בימים האלו אני חוזרת לתיבת...

צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים. נפוץ מאוד ומתרבה בקלות, ולכן ניתן ללקטו ללא חשש לפגיעה בטבע. החרדל מניב שפע של ירק ומזון. מחרדל הבר תורבתו...