צמח חד שנתי ממשפחת המורכבים .
חובב אדמות עשירות בחנקן, ונפוץ באזורים מופרים.
ניתן ללקטו ללא חשש לפגיעה בטבע, וניתן לבסס עליו ארוחה משביעה. בטוח לשימוש. הברקן והגדילן דומים מאוד במראה העלים, בשלב העלים קשה להבחין ביניהם, וגם תכונותיהם דומות. השוני המובהק בין ברקן לגדילן מתחיל בשלב הפריחה. הפריחה סגולה אצל שניהם (לגדילן יש לעתים מופע של פריחה לבנה): עלי המעטפת של קוץ הגדילן הם ירוקים וישרים. אצל הברקן הם סגולים ומזוגזגים (כברק).
הצמח נאכל בכל שלבי ההתפתחות שלו: נבטים - נובטים כ-3 ימים לאחר הגשמים הראשונים, דומים במראה לנבט חמניה. הם גדולים ובשרניים ונאכלים חיים. ה"עלים אמיתיים" יהיו כבר בעלי ההדפס הלבן הייחודי לגדילן. בשלב הזה עדיין לא קוצניים.
עלים - הגדילן צומח כשושנת-עלים. העלה ושדרת העלה מלאים במיץ עסיסי. הקוצים נמצאים בשולי העלה, וניתן להסירם בעזרת סכין חדה.
נאכלים חיים, מבושלים, בתוך שייקים. בעלי טעם המזכיר חסה ונהדרים בסלט חי.
</