top of page
bookmark tag 2.png
דנאית הדורה תפוח סדום פרח.png
פרפר לבנין צהבהב_edited_edited.png
bookmark tag 3.png

 

יחד בצמיחה!

 

עקב המצב:

50% הנחה על לוחות השנה והיומנים 

קוד קופון :

 

צופיתבוהקת

מוקאפ מלבן אנגלית דף פנימי ספטמבר (1).jpg
לוח שנה בגינה
מודעה לוח ויומן.jpg
מארזי יומן ולוח
דבורה 2

קשית מתכלה או קש במקום קשית - הכנת קשית משיבולים

עדיין אביב, אולי האביב הארוך ביותר בעשור האחרון, וטוב שכך. החורף המבורך שעבר עלינו והגשמים שממשיכים לרדת מעת לעת, האריכו את הירוק בעיניים, והשדות מזמינים אותנו לטייל בין פרחים ושיבולים, וגם לאסוף שיבולי בר כדי להכין מהם קשיות.


המילה "אביב" מוכרת לנו כעונה בשנה, העונה הפורחת, זו שבין חורף לקיץ. אך במקור משמעות המילה "אביב" היא שלב בהבשלת הדגנים, שבו הופך הגבעול של השיבולים "אבובי" וחלול. וכל זה קורה, איך לא, בעונת האביב.


מכיוון שהדגנים היו מאז ומתמיד נפוצים מאד ושימושיים בכל בית, לכל שלב התפתחותי של דגני הבר ניתנו שמות: 

עשב - התפתחות הנצר הירוק (או מה שאנחנו אוהבים לכנות "דשא"), בתחילת החורף.

אביב - גבעול חלול, סוף החורף - תחילת האביב

דגן - גבעול וגרעינים יבשים, לאורך האביב, מפסח ועד שבועות.


צמחים ממשפחת הדגניים (משפחה ענפה, אליה שייכים, בין השאר, החיטה והשעורה, התירס והאורז) הם שכנים נהדרים בגינת הירק, בהיותם צמחי "זבל ירוק", שמעשירים את הקרקע במינרלים ובחנקן.

בשלב הצעיר שלהם (עד גובה של 20 ס"מ) אפשר לטחון אותם במטחנת עשב חיטה, לצרוך אותם בשתייה, וליהנות משפע היתרונות הבריאותיים שלהם (היתרונות כה רבים, שקצרה היריעה מלתאר), וגם כתבתי על זה כבר פוסט בעבר - הנהו כאן.

בשלב הבוגר, לקראת חג השבועות, הם יופיעו במלוא הדר השיבולת שלהם - זקופים ושופעים בזרעים יבשים ומזינים. 

ואילו עכשיו, בשלב ה"אביב", זהו הזמן לנצל את המבנה האבובי שלהם ולהכין מהם קשיות לשתיה. מכיוון שדגנים צומחים בשפע, בעיר ובכפר, בשולי הגינה ובשדות הבר, אפשר להכין כמות גדולה של קשיות, להצטייד לכל השנה ולחלק לחברים.


קשיות מדגנים הן טבעיות, מתכלות ולא מזהמות את הסביבה, זאת כמובן בניגוד לקשיות פלסטיק, שאינן מתכלות, אינן ניתנות למחזור, ובגלל במבנה שלהן, רבות מהן מוצאות את דרכן לים ולחופים, שם הן גורמות נזק בלתי הפיך לבעלי החיים ולמערכת האקולוגית.


כבר כמה שנים שאני מכינה קשיות מקש, עם ילדים ומבוגרים, וזו אחת המלאכות הכייפיות והמתגמלות שיש. גם שהיה בשדה בעונה הכי נעימה, גם כלים כיפיים לעבודה (מי לא אוהב לעבוד עם מזמרה או מספריים?), גם חומר כייפי - הקש הוא חלק ונעים למגע, וגולת הכותרת - התוצאה שימושית. אפשר להשתמש מיד או לאורך זמן.

סרטון הכנת הקשיות שצילמנו בשנה שעברה:


אז מה עושים?

1. אוספים שיבולים חלולות של צמחים ממשפחת הדגניים (שיבולת שועל, חיטה או כל דגן אכיל);

2. בעזרת מזמרה או מספרים חותכים בין המפרקים לאורך הרצוי

3. משתמשים מיד או פורשים על רשת, במקום מוצל ויבש, עד לייבוש מלא

4. שומרים בכלי מאוורר במקום יבש, עד העונה הבאה


עוד כמה טיפים שיכולים לעזור:

> מכל השיבולים זה שהוכח עד כה שמוצלח ביותר - הוא שיבולת שועל (זה ממשחק הילדים המוכר: "כמה ילדים יהיו לך")

> בדרך כלל השיבולים הגבוהות הן גם בעלות קוטר הקש הרחב

> עדיף לקטוף כשהשיבולים כבר יבשות או כמעט יבשות



כמו ששיבולים יכולים להיות קשיות, הם יכולים בקלות להפוך גם לחרוזים.

כשחיפשתי תמונות בשביל הפוסט הזה, גיליתי פתאום תמונות ישנות, מאותה עונה ממש, בה עשינו יצירות מצמחים חלולים. נצלו את העונה היפה הזו על השפע שבה, להיות יצירתיים, ולהתקשט ביופי המושלם הזה :)



שתהיה לנו עונה שופעת בכל טוב,

של יציאה החוצה,

בריאות ושמחה

:)

bottom of page