מענף לעץ ~ ריבוי עצים ע״י ייחורים
- ilana sm
- לפני 24 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
אולי בגלל זה אני כל כך אוהבת ייחורים.
הם מזכירים לי שיש מלא סוגים של התחלות.
ושלפעמים מספיק אפילו ענף אחד, ומקום טוב להשריש בו. עצים הם המורים הכי טובים שיש לי.
והיום אני רוצה לחלוק אתכםן שיעור נהדר שלימדוני העצים, שקשור להתחלות:
ריבוי מייחורים הוא פלא פלאים: לקחת מקטע מעץ שאנחנו אוהבים - ולהפוך אותו לעץ חדש.
ואם עושים את כל זה בזמן הנכון, ושומרים על כמה כללים פשוטים, בתוך חודשים ספורים יהיה לנו עץ חדש.
איך עושים את הקסם הזה?
מדריך מעשי לריבוי עצים מייחורים
הזמן
עכשיו!
השקד פורח, וזו יריית הזינוק. רגע לפני ששאר העצים הנשירים מתעוררים והופכים לירוקים, הם אוגרים בתוכם את כל האנרגיה של החורף. זה השלב שבו הניצנים כבר נפוחים ומבטיחים, אבל הענף עוד לא בזבז את כוחו על עלים. זה הרגע המדויק 'לתפוס' ענף - כשהוא טעון בהורמוני השרשה טבעיים ומוכן להפוך בעצמו לעולם שלם.
העצים
מאיזה עצים ניקח ייחורים?
עצים שאנחנו מכירים ואוהבים, כאלה שנרצה ״לשכפל״.
כי זוהי מהותו של הייחור - העץ החדש יהיה דומה בתכונותיו לצמח האם.
מי מבין העצים מתאים לייחור?
תאנה - אלופת הייחורים. היא מכילה שרף חלבי ששומר על הלחות שלה, והיא מסוגלת להשריש גם מענפים עבים. סיכויי הצלחה קרובים ל100%. גפן - רוב הכרמים בעולם הוקמו ככה, מענפים שנחתכו בחורף. הגפן "מתוכנתת" להוציא שורשים מכל מפרק (עין) שנוגע באדמה לחה. וסיכויי ההצלחה גבוהים. תות - תותי העץ כולם משתרשים נהדר ובעלי אחוזי הצךלחה גבוהים כייחורים. יוצא הדופן הוא התות השאמי - אני לא הצלחתי מעולם, אבל תנסו אתם! רימון - בוחרים ״חזירים״ - ענפים שצמחו מבסיס העץ. ערבה - מכילה כל כך הרבה הורמוני השרשה, שאם נשים ענף ערבה בכוס מים יחד עם ייחור של עץ אחר, היא תשמש עבורו הורמון השרשה ותעזור לו להשריש! וגם המון סוגים של שיחים רבשנתיים: מרווה, זוטה, רוזמרין - אבל עליהם כבר כתבתי כאן
אז מה עושים?
הבחירה - מאתרים ענף צעיר ובריא (לא כזה שכבר הפך לעץ זקן וקשיח, אלא ענף צעיר ומלא חיים).
חתך - חותכים ענף באורך של כ-15-20 ס"מ. חשוב שהחתך התחתון יהיה אלכסוני (כדי להגדיל את שטח הפנים לשורשים) וממש מתחת ל"עין" (המקום ממנו יוצא עלה).
מפנים מקום: אם במקרה יש עלים - מסירים אותם. אנחנו רוצים שהאנרגיה תלך לבניית שורשים, לא להחזקת עלים.
מקום להשריש - נועצים את הענף בעציץ עם מצע אוורירי (תערובת שתילה ופרלייט, ואפשר גם רק תערובת שתילה).
השקיה - זהו השלב הכי רגיש: לשמור על הענף חי בזמן שאין לו עדיין שורשים שישתו מים, ויש כמה דרכים לעזור לו: ריסוס על הענף / להניח על הענף בקבוק פלסטיק חתוך והפוך.
מיקום - אזור מואר, אך ללא שמש ישירה.
סבלנות - זה החלק הכי קשה והכי יפה: השורשים צומחים בחושך, מתחת לפני השטח. אל תמשכו בענף כדי לבדוק - שמרו על אמון ותנו לו את הזמן שלו. כעבור כחודשיים כבר נוכל להבחין בצמיחה חדשה על הענפים! וכשנראה גם שורשים מבצבצים מתחתית העציץ - הייחור שלנו כבר מוכן לעבור הלאה: לעציץ גדול יותר או לאדמה!
מה יפה ונכון יותר לזמן הזה של ״חג האילנות״ - יותר מלהרבות עצים? זה בדיוק הדבר לעשות היום, או מחר. אל תחכו הרבה מדי - מדובר בחלון זמן קצר.
מילה של אילנה :)
חג אילנות שמח!
תגובות