שלשום נגמרה לנו צנצנת הסומאק, ודוידי ניגש למלאכה - הכנת תבלין חדש משאריות הקיץ הקודם. מבחינתנו זה בדיוק הרגע לחסל את שאריות הסומאק מאשתקד, כדי להתכונן לעונת פירות הסומאק הקרבה ובאה.
בהרי ירושלים הפירות עדיין בוסר, הם מבשילים לאיטם בשמש הקופחת, אבל בשפלה ובגליל כבר התחילו ללקט פירות סומאק בשלים.
כן כן, שעתו של הסומאק הגיעה, אם משאריות השנה שעברה ואם מביכורי השנה הנוכחית.
ובכל מקרה - אם יש עץ מקומישכדאי להכיר - הרי הוא האוג!
