גפן היא שפע.
שפע של פירות מתוקים,
שפע של של עלים למילוי,
שפע של צל בקיץ.
וגם שפע של פרי בוסר, שלא כולו יגיע להבשלה.
אחרי הפריחה של חודשי האביב הגפן מייצרת מלא אשכולות עמוסי פרי.
מומלץ לדלל חלק מהאשכולות לפני הבשלה על מנת שהגפן תשקיע את האנרגיה בפירות שנותרו. הדילול ייטיב עם הפירות שנותרוף ואנו נקבל ענבים מושקעים יותר: גדולים, יפים ועסיסיים.
כך עושים חקלאים שמגדלים גפן בקנה מידה גדול, וכך אנחנו יכולים לעשות גם בגפן שצומחת בקרבת מגורנו.
הבשורה הטובה היא שענבי הבוסר הם אוצר שופע בפני עצמו: הם חמוצים מאוד, והיוו את "החמוץ המקומי" (ביחד עם הסומאק) הרבה לפני שהלימון תפס פה מקום של כבוד. ומכיוון שכמו יתר חלקי הגפן הם שופעים מאוד, לאורך ההיסטוריה התפתחו מהם שלל מתכונים חמוצים-מתקתקים, מרעננים ועשירים בטעם וביתרונות בריאותיים.
את פירות הבוסר אפשר לאכול כמות שהם (משום מה ילדים מאוד מחבבים את החמיצות הזאת), לשלב בסלט טבולה וסלטי ירקות (כדאי להשמיט את הלימון), להוסיף במילוי של עלי גפן, ועוד ועוד.
כדי להכין חומץ - סוחטים את הענבים, מסננים ממשקעים וחתיכות פרי, ושומרים בבקבוק סגור במקרר או במקפיא (במקרר הצבע הירוק יעכיר עם הזמן).
בפוסט הזה נתמקד בהתססה של ענבי בוסר - שכמו לענבי הבוסר עצמם, וליתר התוצרים שמכינים מהם - גם להם קוראים בשם היפה "חוסרום" (מהשפה הערבית. בעברית: "בוחל" - שם מיוחד לענבי בוסר).
איפה מוצאים ענבי בוסר?
בחצרות וגינות פרטיות של שכנים וחברים, ולפעמים אפילו בגנון ציבורי.
בבוסתנים עתיקים וכפרים חרבים.
על גדות נחלים ומעיינות.
ענבי בוסר מותססים ~ חוסרום
על יתרונות ההתססה - תוכלו לקרוא כאן
הם טעימים, משדרגים כל ארוחה וסנדוויץ', והם אלטרנטיבה מיניאטורית וחביבה למלפפון חמוץ.
* המתכון מתאים גם לכבישה של ירקות בוסר נוספים: עגבניות ירוקות, מלפפון, שזיף בוסר ועוד.
1. קוטפים ענבי בוסר = ענבים לא בשלים.
מתי? כשהענבים "שוברים צבע" והופכים מירוק כהה לירוק בהיר יותר.
2. שוטפים, מנקים, ומכיניסים בצנצנת.
כמו בשאר סוגי ההתססות במי מלח - אין צורך לעקר את הצנצנת.
עם שדרה וצ'ופצ'יקים של הענבים? לבחירתכםן אם להשאיר או לא.
הם ישפיעו (מעט) על הטעם, ובעיקר על חוויית האכילה.
3. בין הענבים שמים תבלינים לפי הטעם (שום, צ'ילי, פלפל שחור, וכו') וממלאים עד כמעט הסוף.
4. מכסים בעלה (גפן!)
ירק שצף מעל פני המים יגרום לקלקול - מטרת העלה היא למנוע מהענבים לצוף, וגם על העלה כולו להיות מתחת למים ושלא יבצבץ כלל! (הכלל הזה נכון לכל ההתססות במי מלח, עוד על התססה אפשר לקרוא כאן).
5. מכינים תמיסת מי מלח בריכוז של 5%.
כלומר: 5 גרם מלח על 100 מ"ל.
או בלי חישובים מסובכים: כפית מלח מלאה על כוס של 200 מ"ל.
6. מוזגים את התמיסה על החוסרום והעלה עד לכיסוי מלא.
שוב - מוודאים שהכל הכל מכוסה, ושומדבר אינו מבצבץ מעל פני המים! ואז סוגרים במכסה.
7. מניחים את הצנצנת במקום מואר למשך יומיים (התסיסה תתחיל!) ולאחר מכן מעבירים למקום חשוך.
8. החוסרום יהיה מוכן לאכילה כעבור 10 ימים בערך.
* אחרי שפותחים את הצנצנת - כדאי להעביר למקרר.
על שפע הענבים והכנת דיבס (דבש ענבים) בפוסט המתוק הזה.
לבריאות, חמיצות ומתיקות :)
