top of page
bookmark tag 2.png
דנאית הדורה תפוח סדום פרח.png
פרפר לבנין צהבהב_edited_edited.png
bookmark tag 3.png

מצמיחים תקווה

מהדורה חדשה

עם חיבור עמוק לטבע המקומי,

גינון, ליקוט

ועונות השנה.

עתידה לראות אור באמצע יוני\סיוון

מחברות מוקאפ.jpg
מחברות מאויירות
פוסטר ירקות עם לייסט רקע לבן .jpg
פוסטרים מאויירים
דבורה 2

אוג הבורסקאים (סומאק) - המרענן הרשמי של הקיץ

שלשום נגמרה לנו צנצנת הסומאק, ודוידי ניגש למלאכה - הכנת תבלין חדש משאריות הקיץ הקודם. מבחינתנו זה בדיוק הרגע לחסל את שאריות הסומאק מאשתקד, כדי להתכונן לעונת פירות הסומאק הקרבה ובאה.

בהרי ירושלים הפירות עדיין בוסר, הם מבשילים לאיטם בשמש הקופחת, אבל בשפלה ובגליל כבר התחילו ללקט פירות סומאק בשלים.



מימין לשמאל: גרעין וציפה ~ אשכול פירות בקיץ

כן כן, שעתו של הסומאק הגיעה, אם משאריות השנה שעברה ואם מביכורי השנה הנוכחית.

ובכל מקרה - אם יש עץ מקומישכדאי להכיר - הרי הוא האוג!





אוג הבורסקאים הינו עץ ממשפחת האלתיים (קרוב משפחה של רבים וטובים, כמו האלה, הפלפלון, ואפילו המנגו), שיודע להתרבות בקלות מזרע (על כך בהמשך) או מקנה שורש.


בעבר היתה לאוג ולחלקיו חשיבות רבה:

>> העלים מכילים כמות גדולה של טאנינים (=חומרים מכווצים שגם נותנים את העפיצות. בעברית: דבעון),

ומשום כך שימשו בעבר בתהליך עיבוד העורות (בורסקאות).

- בשל תכולת הטאנינים הגבוהה, משרה מן הצמח מומלצת לגרגור כטיפול בדלקות חניכיים ולחיטוי חלל הפה.

>> בימים שלפני עלייתו של הלימון למחוזותינו, גם טעמם החמוץ של הפירות היה משהו מיוחד - והוא היה המחמיץ הרשמי. עד היום הוא משמש כחלק בלתי נפרד מתערובת ה"זעתר".





פירותיו של האוג מבשילים לאורך הקיץ באשכולות.

ציפת הפרי אדומה מאוד (מכאן השם) וחמוצה מאוד. מציפת הפרי מכינים את תבלין ה"סומאק" - שזהו גם שם העץ, בערבית ובאנגלית.


את הפירות מלקטים כשהם אדומים-אדומים, עדיף לפני תחילת הסתיו - אז מגיעה אלינו הלחות, וגורמת לפירות לתפוס עובש (שניכר בצבעו השחור על הפירות האדומים).

לשימור הפירות: פורשים אותם בשמש עד לייבוש מלא. אין צורך לכסות בלילה, משום שהלחות בשילוב עם השמש מסייעים בהפרדת הגרעין (שהוא חסר טעם) מהציפה - שהיא התבלין.





להכנת תבלין "סומאק":

מלקטים אשכולות פרי עשירים בטעם ובצבע, ומניחים לייבוש בשמש לכמה ימים.

לאחר הייבוש: טוחנים את הפירות בשלמותם במעבד מזון - הגרעינים ישקעו למטה בשלמותם והציפה תיטחן**.

בעזרת מטחנה דקה מסננים החוצה את הגרעינים*.

מאחסנים בצנצנת סגורה, במקום יבש וחשוך.



*הגרעינים שנותרו מהסינון הם זרעי האוג - מומלץ לזרוע אותם ולהרבות עצים בסביבתנו, הגינה ובשטחים פתוחים.


**להכנת תבלין פשוט וזול יותר (כמו שניתן להשיג בשווקים) - טוחנים את כל הפרי, על זרעיו.

להכנת משקה אדמ*דם וחמוץ (סומאקונדה) – משרים את הפירות בשלמותם למשך כמה שעות ושותים. ניתן להמתיק בסוכר או בסילאן.


איור ומתכון מתוך לוח שנה בגינה תשפ"א







Comments


bottom of page