יש הרבה סיבות טובות לגדל ירקות במכלים,
אם אין לך שטח אדמה, או אם הגינה שלך קטנה,
אם את שומטת את האדמה בשביעית או לא יכולה להתכופף,
אם הגינה שלך צריכה "לזוז" מדי פעם מכל מיני סיבות,
ואפילו אם סתם מתחשק לכם להיות יותר בשליטה על התנאים שהצמחים שלכם מקבלים.
כשצמח גדל בקרקע פוריה הוא מקבל ממנה את כל צרכיו, ולכן כשצמח גדל במכל - אנחנו אחראים לספק לו את הצרכים הללו: שטח גידול נוח, אדמה טובה, דשן, מים וכמובן - אהבה :)
בחירת המכל:
כשאני אומרת "מכל" כוונתי לכל כלי שיכול להכיל אדמה וצמח, ושיש לו פתחי ניקוז בתחתית. זה יכול להיות עציץ שרוכשים, או כזה בשימוש חוזר, אדנית או סתם כלי שקדחנו בתחתית של כמה פתחים. פתחי הניקוז נחוצים על מנת ששאריות מי ההשקיה יזרמו החוצה, ולא יישארו כלואים במכל ובכך יגרמו לריקבון של שורשי הצמח.
לנפח המכל יש חשיבות גדולה. ככל שהמכל גדול יותר הוא יהיה יותר דומה לקרקע: הוא יאפשר לצמחים להעמיק שורשים, ישמור לחות וחומרי הזנה לזמן ממושך יותר, ובאופן כללי יאפשר יותר תהליכים טבעיים שקורים באדמה. במכל גדול מאוד נוכל לגדל אפילו עץ קטן!
כדי לגדל ירקות עלים נבחר מכל בנפח של 10 ליטר לפחות ( או עומק של 20 ס"מ).
השקיה:
ירקות עלים אוהבים השקיה, הם יסבלו מיובש וישגשגו בסביבה לחה, אבל שימו לב: עודף מים עלול לגרום לבעיות ואפילו למותו של הצמח. בגדול מדובר בהשקיה אחת ליומיים בערך, תלוי כמובן במזג האוויר ובגודל המכל (מכל גדול יותר ישמור מים לאורך זמן מצד אחד, ומצד שני המים ישקעו לתחתית המכל).
כאן נכנס תפקידנו החשוב כמגדלים: עלינו להיות בתשומת לב למצב הצמח ולכך שהאדמה נשארת לחה אבל לא ספוגה.
ירקות עלים חורפיים (שזה בעצם כמעט כל ירקות העלים, מלבד: בזיליקום, נענע ותרד ניוזלינדי) אוהבים המטרה - בדומה להשקיה של גשם, ולכן אפשר להשקות מלמעלה, דרך העלים אל הדאמה.
השקיה באמצעות מזלף תאפשר המטרה ופיזור אחיד של המים.
מצע גידול:
המצע שבו גדל הצמח היא הבסיס לצמיחה טובה.
אדמת שתילה שרוכשים במשתלות מכילה: מצע* (אדמה, ורמיקוליט, פרלייט...), דשן (קומפוסט או דשן בשחרור איטי), וחומרים מאווררים (כמו סיבי קוקוס וקלקר). החומרים הללו הם חומרים מתכלים, ולכן כעבור כמה חודשים כבר נצטרך להוסיף אדמה ודשן כדי שהאדמה תוסיף להיות חיה ופוריה, ותשמש מצע מיטיב לירקות שלנו.
*אפשר לגדל צמחים גם על מצע בלבד - במקרה כזה יש להוסיף באופן קבוע דשן נוזלי.
דישון:
דשן הוא האוכל של הצמח, האנרגיה שבזכותה הוא צומח, מפתח עלים גדולים, שורשים מבוססים ואחר כך גם פירות וזרעים.
קומפוסט ביתי הוא דשן נהדר, וכך גם קומפוסט תולעים וקומפוסט קנוי.
מכיוון שהדשן שבבצע השתילה שלנו מתחיל להתכלות עם השתילה, עלינו לדאוג "להחזיר" למצע את מה שהתכלה: ירקות עלים יסתפקו בדשן שמציעה אדמת השתילה, אבל ירקות גדולים יותר יזקקו לתוספת דשן כעבור חודש.
במה מדשנים? קומפוסט שמערבבים עם מצע השתילה, דשן נוזלי שמוסיפים למי ההשקיה, השקיה במי בישול / השריה של קטניות וירקות (ללא מלח!) ועוד.
פוסט על הכנת דשן מעשבי בר כאן.
זרעים או שתילים:
שאלת השאלות, וגם התשובה עליה היא: תלוי.
להכנת שתילים יתרונות רבים: שתילת הצמח באדמה כשהוא כבר מפותח ומבוסס מעלה את סיכויי ההישרדות שלו, חוסכת זמן עד התנובה ומקום בשטח הגידול.
עם זאת, גם לזריעה ישירה באדמה יש שלל יתרונות, שבראשם צמח שגדל מקטנות ועד בגרות באותה סביבה, ללא קשיי העברה והסתגלות.
מכיוון שגידול במכל מאפשר שליטה בתנאים - אפשר בקלות לזרוע ישירות באדמת המכל ולהמשיך בגידול עד לשלב של צמח בוגר ומניב.
אבל אם במקרה יש לכם שתילים ומכנים - אפשר גם להעביר אותם לאדמת המכל ולהמשיך לגדל אותם שם.
עוד על זריעה או שתילה כאן.
פוסט על הכנת שתילים כאן.
כל ירק שגדל באדמה יוכל לצמוח גם במכל אם נספק לו מכל גדול מתאים ותנאי גידול טובים,
אבל ירקות בעלי מערכת שורשים שאינה מעמיקה יתאימו גם למכל קטן-בינוני.
ירקות עלים:
= צמחי מאכל, שהחלק הנאכל בהם הוא העלים: רוקט, פטרוזיליה, כוסברה, קייל, מנגולד, מיזונה, קובצ'וי, עלי חרדל ואפילו חסה.
לרוב הצמחים ההלו מערכת שורשים שאינה מעמיקה והם יסתדרו גם במכל קטן או בינוני (אם נשתול אותם במכל גדול הם יהיו גדולים יותר, אבל הם לא יסבלו במכל קטן), לרוב גם תקופת הגידול שלהם היא קצרה, ולכן אפשר להנות מהם כעבור שבועות ספורים מהזריעה.
וגולת הכותרת: אפשר לקצור אותם, והם יוסיפו לצמוח ולהניב עוד ועוד עלים טעימים ועשירים בערכים תזונתיים.
ירקות שורש קטנים:
= צמחי מאכל, שהחלק הנאכל בהם הוא השורש, ומטבעם הם קטנים, כמו צנונית.
ירקות השורש קלים לגידול ובמכל גדול אפשר לגדל רבים מהם. מכיוון שהחלק הנאכל בהם הוהא השורש עדיף לזרוע אותם ישירות במקום הגידול ולא להעביר שתילים - כדי לא לפגוע בשורש.
אבל אם לא אכפת לנו לגדל גרסא מיניאטורית של ירקות השורש שלנו (מיני-לפת או גזר-גמדי) אז מכל בינוני יספיק ויניב לנו שורשים ומתוקים מהעציץ למטבח.
לגידול צנונית זורעים ישירות במכל במרווחים של 3 ס"מ בערך ובעומק של 1 ס"מ. שומרים על אדמה לחה לאורך כל הגידול. הצנוניות הראשונות יהיו מוכנות כחודש לאחר הזריעה.
שום, בצל ועירית:
הם עמידים וקלים לגידול בזכות הבצל שלהם, והם צומחים מהר מאוד - אם נשתול שן שום או בצלצול נוכל להנות מעלים ירוקים כעבור שבוע-שבועיים.
שום ובצל אפשר לגדל גם מזרעים (אבל יש תקופה של כחודשיים עד שהם מגיעים למצב הבצלי שלהם, ולכן מומלץ להתחיל מבצלצול), ואפשר גם לגדל ממה שיש בבית --
לגידול שום: מפרידים שיני שום שרכשנו בשוק (עדיף מגידול ישראלי), שמים אותם בכלי עם מים לכמה שעות (לא חובה אבל מזרז נביטה), ושותלים בעומק של כ-5 ס"מ כשה"שפיץ" פונה כלפי מעלה.
לגידול בצל: שותלים את החלק הלבן של "בצל ירוק" או אפילו בצל לבן, והבצל יצמיח עלים חדשים כעבור ימים ספורים.
העלים יצוצו כעבור ימים שפורים, ואפשר לקצור ולהשתמש בהם. עלים חדשים ימשיכו לצמוח.
כדי לגדל ראש שום או הצל לא קוטפים עלים - מספקים לבצלים מכל עמוק יותר וממתינים כמה חודשים עד שהבצל יתפתח.
תותים:
התות הוא צמח סתגלן שאינו זקוק להרבה מקום, ולכן הוא מתאים במיוחד לעציץ בינוני.
הוא אוהב אור וחום, אדמה מנוקדת ועשירה בדשן.
את גידול התותים במכל כדאי להתחיל משתילים. רוכשים שתיל ושתולים בעציץ, מקפידים על השקיה טובה, וכשהתות מוציא "שלוחות" אפשר לשתול אותן העציצים חדשים ולקבל צמחי תות חדשים.
פרחים:
רבים מפרחי הנוי יגדלו מצוין גם במכל בינוני, והם יוסיפו לחיים שלנו הרבה צבע ושמחה. אפשר להתחיל מזרעים, שתילים או פקעות - תלוי בצמח ובמי שמגדל אותו.
פוסט על פרחים שנזרעים בסתיו ופורחים באביב כאן.
ומה עוד?
אפונה, שומר וקולורבי, ובעצם כל צמח שתרצו - בתנאי שתספקו לו מכל מתאים!
לסתיו של צמיחה,
בבית ובחוץ!
אילנה :)
Comentarios