.jpg)
כמו בכל זמן בשנה, הטבע מכתיב את הקצב של החיים:
כשהזיתים מבשילים - מוסקים, כשהזרעים מתייבשים - אוספים, וכשפירות האלון נופלים - עוסקים בבלוט.
גם בסתיו העצוב הזה אני ממשיכה לתת למקצב של הטבע להשפיע על חיי, אלא שעכשיו כל דבר מקבל משמעות חדשה. בוקר אחד הבנתי, תוך כדי קילוף בלוטים, שהעשיה הפשוטה וההתמקדות בדברים קטנים היא דרך לא רעה להעביר את ימי הסתיו הזה, להכניס שקט לנשימה וללב, ואפילו תקוה.
ימי הסתיו הם הימים של הבשלת האגוזים: שקדים, אגוזי מלך, פקאן, וגם בלוטים, פירותיו של האלון.
שלא כמו אגוזים מוכרים אחרים, הבלוט מפוצץ בטאנינים (=חומרים מכווצים, שגורמים לתחושה של יובש ועפיצות בפה), וכדי להפטר מהם צריך לעבוד. לאדם הקדמון זה לא הפריע, תהליכים היו חלק בלתי נפרד מהחיים, והוא נהנה מהיתרונות התזונתיים של הבלוט. אבל לאדם המודרני יש כבר כל כך הרבה חלופות לחלבון שאינן דורשות עבודה - ולכן הבלוט כאגוז מאכל נזנח ונשכח.
זה הזמן להציג בפניכם את חברתי הלקטית אורקה, אותה הכרתי דרך האיסטגרם.
כבר לפני כמה שנים נדלקתי על החשבון שלה, שכל כולו ידע נדיב, תלתלים ואהבה לצמחי בר.
לאורקה יש רומן ארוך שנים עם בלוטים: היא מלקטת אותם כל שנה החל מסוף הקיץ (אלון ארוך עוקצים) ועד סוף הסתיו (אלון התבור), חוקרת אותם, ומייצרת מהם מאכלים נפלאים, כמו קרמבו בלוטים, טופו בלוטים, והמתכון המדליק שמככב בדף של חודש נובמבר 2023 בלוח שנה בגינה - גבינת בלוטים.
אז מה מלקטים?
כל הבלוטים בארץ נאכלים. הכי קלים לליקוט ולהכנה: בלוטי אלון התבור, כי הם גדולים וכי אחוז הטאנינים שבהם קטן יותר.
אפשר ללקט אותם בשלב הירוק או החום - בשלב החום נמצא יותר בלוטים נגועים (זמן להזכר שאנחנו חלק ממכלול ענקי ושופע).
את הבלוטים מלקטים מהרצפה או ישר מהעץ.
איך מטפלים?
1. בעזרת סכין או מזמרה חותכים את החלק התחתון והעליון של הבלוט, חורצים באמצע ומקלפים את הקליפה הקשה. שמים מיד בקערת מים (כדי למנוע השחרה של הבלוט המקולף).
2. בעזרת סכין, מקלפים גם את הקליפה הדקה, ומחזירים למים.
3. מעבירים לבלנדר, מכסים במים, וטוחנים לעיסה אחידה.
עיסת הבלוטים יכולה להשתלב בבצקים, כדורי אנרגיה ועוד. כדי להכין ממנה גבינא:
המתכון מתוך לול שנה בגינה, באדיבותה של אורקה.
הרחבה על המתכון, ועוד שפע של מידע על בלוטים וליקוטים - בפוסט של אורקה.
הבלוטים מונחים על אדמת הסתיו, והגשם שמגיע גורם להם לנבוט. הנביטה מהירה יחסית ויפהפיה - ואני ממליצה בחום להכניס הביתה כמה בלוטים, לשתול בעציץ או אפילו להניח בבקבוק מים (כשהחלק התחתון שקוע במים, והשפיץ באוויר), ולהתבונן ביכולתו המופלאה של הטבע לצמוח מתוך השבר.
שיהיה לנו סתיו של צמיחה ותקוה,
אילנה
