.jpg)
אוגוסט מזמן לי הפתעות.
מי היה מאמין שאבלה את החופש הגדול בבידוד, ומי היה מאמין שאכתוב על תאנה שבועיים ברצף (את פוסט התאנה הקודם תמצאו כאן).
אבל הסיפור על התאנה והצרעה שלה, שהשבוע התבהר לי במלואו, לא השאיר לי ברירה:
זהו סיפור שחייב להיכתב!
ומכיוון שיש שפע של עצי תאנה במבצר המסוגר שלי יכולתי אפילו לצלם :)
הכל החל השבוע כשמצאנו צרעונת בתוך התאנה. דוידי הסביר לנו את היחסים שבין התאנה לצרעה, אני צילמתי והעליתי לאינסטגרם, ומכאן עלו מלאנתלפים שאלות של עוקבים ועוקבות.
יש שאלות - אני ממהרת לחקור, וכך נחשף בפניי סיפור ההפרייה של התאנה, סיפור שיש בו הכל:
יחסים, מתח, סקס, מוות, לידה מחדש, ופרי מתוק ונהדר!
מוכנים?
התאנה היא פרי מיוחד במינו.
היא אינה מתחילה כפרח כמו רוב הפירות האחרים - היא מתחילה כפגה: שהיא למעשה מקבץ של פרחים לכודים בתוך רקמה בשרנית (מה שנראה לעינינו כתחילתו של פרי).
התאנה שאנו מכירים היא בעצם אוסף של פירות שמאוגדים יחדיו במה שאנו מכנים פרי התאנה. כל זרע תאנה (הכדורים האלה שמתפצפצים בפה) הוא מרכזו של פרי, והתאנה הינה איחוד של כל הפירות הללו.
פרחים זקוקים להאבקה על מנת להתפתח לפרי, והטבע מספק להם חרקים או רוחות, שבאמצעותם יעברו אבקנים זכריים אל הפרח הנקבי. אבל מכיוון שפרחי התאנה חבויים להם בתוך המארז, איך הם בכל זאת מופרים?
כאן נכנסת לתמונה הצרעה! היא נקראת צרפגית התאנה והיא מגיעה לגודל של כ-2 מ"מ (כשהזכרים קטנים אפילו יותר!). היא כל כך קטנה, כך שהיא נכנסת בדיוק לחור הקטן שבפגה.
למעשה - לכל מין של תאנה (ולכל הפירות ממשפחת הפיקוס) יש צרעה מיוחדת שמתאימה בדיוק בשבילו!
(זוכרות את עמוס שהיה בולס שקמים? גם שקמה היא פיקוס, ועמוס היה יוצר נקב כדי לעזור לפרי השקמים להתפתח!)
הצרעה ההריונית נכנסת דרך החור הקטן אל הפגה ומטילה שם את הביצים (בכניסה כבר נפגעות הכנפיים שלה, ואחרי ההטלה היא מתה - אבל נחזור אליה אח"כ). הצרעות בוקעות, מסתובבות בתאנה, מתכסות באבקנים, ועוזבות את "הפגייה". בטרם יעזבו הזכרים כבר הפרו אותן - ועכשיו הן יוצאות לדרך מצופות באבקנים, כדי להטיל את ביציהן בפגה חדשה, ולהבטיח את הדור הבא שלהן ושל התאנים :)
כך מופרים פרחי התאנה שמוצפנים בפגה, והתאנה הופכת להיות הפרי המוכר והמתוק שאנו מכירים ואוהבים :)
אבל מה קורה לצרעה האמא?
או: האם בכל פעם שאני אוכלת תאנה אני מנשנשת גם צרעה?
אז נתחיל בהרגעת הרוחות: הסיכוי שניתקל בצרעה בזנים מסחריים הוא נמוך מאוד, כי מרבית הזנים המסחריים בארץ הינם זנים "פרנתוקרופים"- זנים שמפתחים פרי גם ללא הפריה חיצונית (הם לא באמת מופרים והזרעים שלהם אינם פוריים, אבל הפרי בכל זאת די טעים, אם כי פחות מפירות תאנה שהופרו מהצרעה שלהם.
ומה עם זני הבר שכן מואבקים ע"י צרעה?
בתאנה יש חומרים מיוחדים שמפרקים חלבון, והם מפרקים (בדרך כלל) גם את הצרעה, שהיא גם ככה מזערית, לנוזל חלבוני מזערי - ולהיעלם!
(חייבת להודות שזו התיאוריה. בפרקטיקה כשאנחנו מסתכלים טוב, אנחנו מוצאים מדי פעם צרעה קטנה בתאנה שלנו...)
וזה הסוף!
לבריאות, מתיקות,
וסיפורים מרגשים!
אילנה :)
