חג לכל אילן - ט"ו בשבט שמח


אני אילנה, את שמי הפרטי קיבלתי על שם סבתי לנה, ואת יום ההולדת הרשמי שלי אני חוגגת בפסח.

כשהייתי ילדה, ולחברותיי היו שמות יפים ומודרניים כמו יעל, רוית, ליאת וגלית, הרגשתי שאני נושאת איתי שם ארכאי, ורק כשגדלתי שמתי לב שהשם הזה מקשר אותי למשפחה גדולה ומפוארת של אילנות, וטוּ בשבט מעניק לי הזדמנות נוספת לחגוג את השייכות שלי למשפחה האדירה הזאת.

כשאני כותבת על פעולות בגינה (בלוח שנה בגינה, בפוסטים שאני שולחת לכם ובשאר פרסומים) אני משתדלת להשתמש בגוף ראשון (ממלאים אדמה ושותלים... אוספים זרעים ושומרים וכו') - אני ממליצה לכולנו לגדל את המזון שלנו, אבל בנחת :) הבחירה בידינו.

אבל כשאני כותבת על עצים, אני חורגת ממנהגי ומשתמשת בציווי: הרבו עצים. טעו עצים, זרעו עצים, יחרו עצים, טפחו עצים, הגנו על עצים!

ראש השנה לאילנות, במקור, לא היה יום חג אלא תאריך שקובע את ההפרדה בין שנת מעשר אחת לשניה. "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ." (מסכת ראש השנה א, א)

ימי שבט, הזמן בו מתחילה התעוררות האילנות, שבראשם השקד ופרחיו, ובהמשך שאר עצי הפרי וגם הפירות - הוא הזמן שקובע את תחילת השנה של הפירות. כלומר: פרחים שחנטו (חנטה = השלב שבו הופך הפרח לפרי) לפני ט"ו בשבט - שייכים לשנת האילן הקודמת, ופרחים שחנטו אחרי ט"ו בשבט - שייכים לשנת האילן הבאה.

מתקופת המשנה ועד ימינו צמחו להם עצים רבים, תרומות ומעשרות כבר אינם חלק מהחיים של רובנו, וטוּ-בשבט הפך חג לכל אילן - חג של נטיעות, פירות יבשים, איכות הסביבה ואהבת העצים.

אני גאה להיות חלק מתרבות שמקדישה יום לאילנות; אם יש יצורים בעולם שראויים שנקדיש להם יום מחיינו - הרי אלו העצים.

יש לכם עץ בעציץ? קדימה - טעו אותו באדמה, בגינה הביתית או בשטח ציבורי. אנא, אל תחכו לאדמה "משלכם", אני מבטיחה - כשהאדמה תגיע יגיע איתה גם שתיל חדש של עץ חדש :)

עצים מלמדים אותנו על נתינה - וט"ו בשבט זו אחת ההזדמנויות שלנו לתת בחזרה.

חג אילנות שמח,

אילנה

#שבט #חורף #טובשבט #שקד #עץ

הצטרפו אלינו
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon
לוח שנה בגינה  |  עין כרם ד  101 |  ירושלים  |  9574400  |  shanabagina@gmail.com