.jpg)
תקופת הסתיו מתאפיינת בירידה בטמפרטורות, עליה בלחות והתקצרות שעות היום.
עם הגשמים הראשונים מתחילה נביטה של צמחי בר, ועם התקדמות החורף העלים מתרבים וגדלים
ומתחת לפני הקרקע מתפתחים שורשים לתפארת.
~ לפיכך, ירקות החורף הינם:
ירקות עלים (חסה, פטרוזיליה, מנגולד, קייל...),
ירקות שורש (סלק, לפת, צנונית...)
ניצני פריחה (כרובית, ברוקולי, ארטישוק...)
בצלים (שום בצל...).
יוצאי דופן: גידולי חורף שאנו נהנים דוקא מהפירות ומהזרעים שלהם (אפונה, חומוס, פול, תות שדה...)
פוסט על ירקות החורף וירקות הקיץ כאן.
ירקות העלים קלים לגידול, מניבים מהר, רובם נקטפים בצורת "חיזום" (=קטיף עלים החיצוניים), וכך יכולים להמשיך ולהניב לאורך תקופה ארוכה.
הם אינם דורשים שטח גידול רחב, ומניבים מצויין גם במכלי גידול (עציצים, אדניות וכו')
פוסט על גידול צמחים באדניות כאן.
השורשים והבצלים ישגשגו באדמה עשירה מנוקזת ונקייה מאבנים, נקטפים בדילול (קוטפים את הגדולים ומפנים מקום לקטנים לגדול) ויכולים להשמר באדמה עד לשימוש בהם לאורך כל החורף.
ניצני הפריחה דורשים שטח גדול אבל מניבים שפע של עלים וגם פרח נהדר. צמח שנקטף פרחו, יניב פרחים חדשים קטנים יותר לאחר כחודש.
~בסוף החורף, עם התארכות הימים והעליה בטמפרטורות גם גידולי החורף עולים לפריחה.
האנרגיה של הצמח מתרכזת בפרחים ובפירות העתידיים, והשורשים והעלים מאבדים מחיותם ומטעמם הטוב, ומפנים מקומם לירקות הקיץ :)
מתי מתחילים?
עם אותות הסתיו. ספטמבר הוא זמן מצויין להתחיל:
הזרעים שנזרע בתחילת הסתיו יתחילו להניב כעבור כחודש ויגיעו לתקופת הקור כשהם חזקים ומבוססים. ממשיכים בזריעות ובשתילות לאורך הסתיו, וכך נהנים מתנובה שוטפת של ירקות חורף.
לאחר שיא החורף כשהאדמה מתחילה להפשיר ניתן להתחיל מחזור חורף אביב נוסף שיגדל בזריזות אל הימים המתארכים של תחילת האביב.
חידוש ערוגות -
בסוף הקיץ מפנים את הגידולים שסיימו·ובעזרת קילטור "פותחים" את האדמה לגשמים שיבואו. משקים היטב לעידוד נביטה של צמחי בר ולאחר כשבועיים מדשנים בנדיבות. מקלטרים את השכבה העליונה של הקרקע (עם נביטות צמחי הבר) זורעים ושותלים.
זרעים או שתילים?
תלוי בצמח, בגינה ובשטח הגידול. להכנת שתילים יתרונות רבים: שתילת הצמח באדמה כשהוא כבר מפותח ומבוסס מעלה את סיכויי ההישרדות שלו וחוסכת זמן עד התנובה, ולפיכך גם מקום בשטח הגידול. עם זאת, גם לזריעה ישירה באדמה יש שלל יתרונות, שבראשם צמח שגדל מקטנות ועד בגרות באותה סביבה, ללא קשיי העברה והסתגלות.
צמחים שכדאי להכין מהם שתילים: צמחים שנקטפים כ"ראש" (חסה, כרוב, ברוקולי).
צמחים שכדאי לזרוע ישירות באדמה: בעיקר "ירקות שורש", וזאת משום שבהעברת שתיל לאדמה עלול השורש (הוא החלק האכיל) להיפגע.
שאר הצמחים נזרעים או נשתלים לפי היכולות והצרכים שלנו. כאמור, לכל שיטה יתרונות משלה.
פוסט על הכנת שתילים כאן.
השקיה
ככל שנתקרב לחורף כמות הלחות והמשקעים תעלה. ההשקיה תעשה בהתאם: אם יורד גשם (מדובר בגשם רציני, שמרטיב את הקרקע ומגיע עד לשורשי הצמחים) - לא משקים. אך אם התקופה יבשה (ומנסיוננו בחלק זה של הכדור, זה יכול לקרות אפילו באמצע החורף...) יש להוסיף ולהשקות בקביעות עד הגשמים.
דשן
דשן הוא האוכל של הצמח, האנרגיה שבזכותה הוא מפתח עלים גדולים, שורשים מבוססים ואחר כך גם פירות וזרעים.
קומפוסט ביתי הוא דשן נהדר, וכך גם קומפוסט תולעים וקומפוסט קנוי.
לפני שתילה וזריעה מדשנים היטב את הקרקע. לאחר כחודש, עם התבססות השתיל באדמה או בעציץ מדשנים שוב, על מנת להבטיח צמחים חזקים ובריאים - וכמובן, גם עלים ושורשים עסיסיים וגדולים.
פוסט על הכנת דשן מעשבי בר כאן.
חיפוי
חיפוי הינו כיסוי הקרקע.
מומלץ מאד לחפות את האדמה שסביב הצמחים.
החיפוי מונע סחף של האדמה ואידוי מים, מגן מפני קור, גשמים חזקים וברד, ואם הוא אורגני - הוא אפילו יהפוך עם הזמנים לדשן שיעשיר את הקרקע והצמחים שלנו.
חיפוי יכול להיות מרסק-עץ, עלים, גזם, נייר, קרטון, אבנים, ועוד. מכיוון שמלאכת החיפוי נעשית בסתיו, מומלץ לחפות בעלי שלכת - ולנצל לתועלתנו את השפע והיופי של העונה הזו.
שתהיה לנו עונה טובה, רעננה ומניבה :)
