אני אוהבת את ט"ו בשבט.
הטבע בשיאו: צמחי הבר מוריקים, וכשיוצאת השמש צמחי תבלין מפיצים את ריחם למרחקים. השקדיות נצבעות בלבן, וכמו קוראות לנו לצאת החוצה ולהצטרף לחגיגה.
הטבע מסביב, כמונו, משנה את צורתו. כמו בכל עונות השנה, התחדשות והתחלפות מסמנות את התקופה, והישן והמוכר מתחלף באחר וחדש.
בימי שבט (שבט באכדית=ענף), כשהשפע בשדות הבר גדול כל כך, אני תוהה לפעמים אם צריך בכלל לגדל גינה – מסביב כל כך הרבה עלים, פרחים, קטניות בר שעוד רגע יבשילו ועשב דגנים עשיר, שרק מהם אפשר להתקיים. אבל חקלאית פיקחת יודעת שבקרוב לא יישאר לנו הרבה מהיופי הירוק הזה, ולכן את התקופה הקרובה, כשהאדמה עוד רוויה במי החורף והימים עוד נוחים לעבודות הגינה, ננצל להכנת גינת האביב.
בגינת הירק כמו בשדה שינויים וחידושים: הצמחים מאיצים את התפתחותם, השתילים ששמנו בסוף החורף כבר מניבים, וירקות החורף מגביהים ועולים לפריחה.
בין צמחי הגינה נמשיך להנות מעלי החורף, ובקרוב להתחיל להנות גם מפרחים, ובעיקר פרחי הירקות המצליבים: רוקט, קייל, צנונית וכו' והסוככיים: כוסברה, שמיר, פטרוזיליה.
את הצמחים שפרחו ועליהם קטנו והתעצו נחתוך בגובה האדמה (זאת כדי לשמר את החנקן באדמה עבור המחזור הבא של הגידול)
*תמיד כדאי להניח לאחדים מכל מין להמשיך ולצמוח עד לשלב הפריון, ואז לשמור את הזרעים לעונה הבאה – סמנו 3 צמחים משובחים מכל סוג, ושמרו מהם זרעים, לכם ולחברים.
את הערוגות הפנויות נכין לשתילות וזריעות האביב. כדאי לדשן את האדמה לפני השתילה ולחפות טוב מפני חום הקיץ הקרב.
בערוגות נשתול מחזור נוסף של ירקות חורף ובעיקר עלים ושורשים שיניבו מהר יותר מבחורף.
אליהם נוסיף החל מחודש מרץ ירקות קיץ המורכבים בעיקר מפירות ומזרעים:
את זרעי הקיץ הגדולים והחזקים; קישוא, דלעת, אבטיח, שעועיות וחמניה.
ירקות שורש כמו: צנונית, סלק, וגזר.
צמחי תבלין חורפיים כמו: כוזברה, פטרוזיליה ושמיר ניתן לזרוע ישירות בקרקע באדמה מתוחחת ומושקית.
זהו גם זמן נהדר לשתילת עצים חדשים, הכנת ייחורים של צמחים אהובים
וזריעה של עצים וצמחים רב שנתיים, שיהיו מוכנים לשתילה - בסתיו או בט"ו בשבט הבא:-)
ט"ו שמח
Comments