.jpg)
פלפלים של קיץ
הפלפל הוא התגלמות הקיץ.
צמח הפלפל אוהב שמש וחום, והועמים שלו עזים ולוהטים.
בתחילת הופעתם הפירות הם ירוקים, ועם התגברות החום ותהליכי ההבשלה הפרי משנה את צבעו לצבע הבשל (ירוק בהיר, וצהוב, אדום ואפילו סגול - בהתאם לזן). בפלפל חריף, רמת החריפות עולה ככל שהוא בשל יותר וצבעו מלא - ואז הוא גם מוכן לקטיף.
את הפלפלים הבשלים ניתן לאכול כמו שהם, או לשמור לכל השנה על ידי ייבוש בשמש (תלויים על חוט / פרוסים על תבנית תחת השמש). השמש החמה של הקיץ תעמיק את צבעם ותנדף מהם את הלחות שצבורה בהם.
לאחר הייבוש אפשר לאכסן אותם שלמים או טחונים ולהשתמש כתבלין עז טעם.
גידול פלפל חריף
ניתן לגדל פלפל חריף מזרעים.
הזרעים גדולים, נובטים מהר כשחם, ורוב מזיקי הקיץ לא אוהבים אותם (גם להם חריף...).
באיזורים שמקבלים שמש ברוב שעות היום - הוא נחשב לגידול קל, באדמה או בעציץ.
את הזרעים ניתן להשיג בקלות מפלפלים מיובשים שקונים, מחברים שכבר התמכרו, או ממגדלי פלפל חריף.
למרות שהוא נחשב גידול חד שנתי (שצומח, פורח, מניב פירות וזרעים ומסיים את תפקידו), צמחי הפלפל יכולים להמשיך לצמוח ולהאריך שנים.
הזנים בעלי הפירות הקטנים והמחודדים שדומים בצורתם לצ'ילי, גדלים לצורת עץ מעוצה קטן ויכולים להניב במשך מספר שנים - בחורף הם נושרים ונכנסים לתרדמת ומיד באביב הם מתעוררים ומוציאים עלווה חדשה. לשיפור התנובה וסיכויי ההצלחה של הצמח אחרי החורף הקר, כדאי לגזום ענפים דקים ויבשים ולחזק ענפים מוצלחים, לחפות היטב בימי הקור, ולקוות לטוב :)
כל הזנים מתאימים לגידול בעציץ או מכל בינוני-גדול, ובמיוחד הזנים הקטנים.
השילוב בין קיץ וחום לחריפות אינו מובן מאליו. כשחם, בדרך כלל נשתוקק למשקה צונן או פרי קריר, אך מעניין לגלות שלחריפות (המחוללת עיניים דומעות, בעירה פנימית ותחושת שריפה) דוקא יש יתרונות בקיץ: החום הפנימי שהיא מייצרת ממריץ ומחמם, ובכך מניע תהליכי הזעה מוגברת שגורמים לקירור הגוף. אכילת חריף מזרזת גם את תהליכי העיכול פירוק סוכרים ושריפת השומנים בגוף מהם אנחנו ממילא צריכים פחות בקיץ.
מתכון
למרות שהפלפל החריף הגיע אלינו רק אחרי גילוי אמריקה (יחד עם הקקאו והעגבניה), הפלפל החריף נכנס כמעט אל כל תרבות בישול - המזרח התיכון, המזרח הרחוק, אפריקה ועוד... (חוץ מכמה מטבחים אירופאיים שלא קיבלו אותו בהבנה ;-) ולפיכך מתכוני הפלפל הם רבים ומגוונים: מהסחוג התימני ועד לטבסקו האמריקאי.
אחד המתכונים האהובים עלי ושגם הופיע בלוח השנה שעבר, הוא מתכון לאריסה.
בנוסף לפלפלים חריפים מיובשים עושים בו שימוש גם בפלפלים מתוקים מיובשים, אשר מעדנים את הטעם ומוסיפים לו ארומות נפלאות של שמש ומתיקות קיץ.
שימוש במיץ לימון או חומץ מוסיף לו עומק ורבדים נוספים של טעם.
המתכון אינו מסובך והמטבל נשמר זמן רב, בזכות השימוש בפלפלים מיובשים, בחומץ ובשמן.
הוא עשיר בויטמינים ונוגדי חימצון. ניתן לאכול אותו טרי, כממרח, מטבל, או להשתמש בו כבסיס לבישול בדומה למחית קארי אדומה.
*אם רוצים חריף עדין יותר ניתן לסלק את כל הזרעים בעזרת סכין שטוחה.
הוראות בטיחות
רוב החומר החריף בפלפלים נמצא בזרעים ובחיבור שלהם לפרי ולכן עד שלא יחשפו הזרעים לא תורגש החריפות. מאידך גיסא החריפות הזו משפיעה על כל איזור בגוף בו תגע ותגרום להרגשת חום עז, שריפה ועקצוץ. ההמלצה היא לא לגעת במקומות רגישים תוך כדי חיתוך פלפלים חריפים, לשטוף היטב ידיים לאחר מכן ואת כל הכלים שעבדנו איתם מקרש החיתוך ועד לסכין.
אריסה
(מתוך לוח שנה בגינה התשפ"ב)
