פטאייר זעתר - אזני המן ממולאים בטעמי השדה

ימי סוף החורף, והטבע כולו חוגג:

מזג האוויר נעים, האדמה רוויה, השמש החורפית שמבצבצת מפנקת עוברים ושבים, מכל עבר צצים צבעים, ציוצים וחיים חדשים.

צמחי הבר שמאז הגשמים הראשונים צמחו ופיתחו עלים ושורשים, עולים לפריחה בשלל צבעים וצורות, והמאביקים מצטרפים לחגיגה בזמזום ובריקוד מפרח לפרח.

ובדיוק כשהחגיגה מתחילה מגיע החג הצבעוני שלנו!

(מקרה? כנראה שלא. בתרבויות רבות מציינים בתקופה הזו חגים של שמחה וצבע, שאריות מזמנים עתיקים, בהם חגגו את האותות לסיומה של העונה החשוכה והקרה).

פורים הוא כנראה החג האהוב ביותר (בתחרות האישית שלי הוא מקום שני, מיד אחרי טו בשבט :)) - הזדמנות למשחק וצבע, התחפושות, אוכל - הכל הכל בסימן של שמחה וחגיגה.

השנה אני מצרפת לחגיגת התחפושות את המאכל המזוהה ביותר עם פורים - אזני המן.

במקום מילוי מתוק הוא מקבל מילוי מלוח, של אחד הצמחים הנפלאים של האזור, שגם הוא נמצא בשיאו בדיוק בעונה הזו - האזוב, או בשמו הערבי: זעתר.

על האזוב כתבתי לא מעט, ותמיד נעים להיזכר - וזה קורה כאן.

הפטאייר הוא מאכל מסורתי מהמטבח הערבי המקומי. יש לו שפע של גרסאות, בהתאם לעונה, לאזור ולמשפחה - אבל בכולן מדובר במאפה טעים ונעים לחיך, של בצק שמרים הממולא בטעמי בטעמי השדה. גם אתם יכולים לגוון עם גרסא משלכם, עם עלים נוספים, תוספות חביבות ושלל טעמים שישביחו את החגיגה העונתית.