.jpg)
הימים ארוכים, האדמה יבשה והשמש מלהטת - לא נשמע בדיוק כמו העונה האידאלית לשתילת עצים, מה גם שעוד רגע יגיע ממילא הסתיו והעצים הנשירים ישירו את עליהם ויכנסו לתרדמת החורף.
אבל המציאות המקומית מלמדת אותנו שיעור אחר - שתילת עצים בסוף הקיץ ותחילת הסתיו דורשת יותר תשומת לב בשבועות הראשונים לנטיעה, אבל יש לה יתרונות רבים, והתוצאה משתלמת.
חודש אב קיבל את שמו מהשפה הבבלית.
אב = אש או קנים (על הקשר בין השניים מספר לנו פרומתאוס שגנב את האש מהאלים והחביא אותה בתוך קנה). זהו זמן פריחת החצב ותחילת הבשלת הזיתים, זמן של הפוגה בין מלאכת הקציר למלאכת האסיף,
ועל אף השמש החמה והאדמה היבשה זהו גם זמן טוב לנטיעת עצים.
כבר אלפי שנים יודע חקלאי פיקח שעץ שניטע בעונה הזו (חודש אב) והצליח לעבור את שלהי הקיץ, להנות מגשמי הסתיו והחורף ולהגיע אל האביב בשלום, יאריך ימים וישפיע בפירותיו.
ממש באמצעו של חודש אב חל תאריך חקלאי מיוחד - ט"ו באב.
ביהדות הוא מציין את סיומה של העונה החמה והתקצרות הימים, כמו שמוזכר בגמרא במסכת תענית: "מט"ו באב תש כוחה של חמה". זה גם הזמן שבה הלחות עולה ועל כן נחשב "יום תבר מגל" = יום שבירת המגל, הוא היום בו מפסיקים לכרות עצים, משום שהשמש לא מספיקה לייבש את הלחות שבהם והם חשופים לריקבון ולמזיקים, ועוד- הוא מצוין כמועד בסימן פיוס ונחמה.
* מעניין להיזכר בתאריך חקלאי יהודי נוסף שחגגנו בדיוק לפני 6 חודשים (ונוסיף לחגוג בעוד 6 חודשים בדיוק) הלא הוא ט"ו בשבט - המציין את ראש השנה לאילנות ואת תחילתה של העונה החמה לפי המסורת היהודית.
לקחי הזמן האחרון והשינויים שהם מביאים איתם מזכירים לנו שהמקומי והקרוב הוא הנוף האמיתי שלנו. השבילים, הגינות והטבע בהם אנו מתהלכים הם נוף מולדתנו, והצמחים הגדלים בהם הם הזמינים לנו ביותר וגם המזינים אותנו ביותר.
אנחנו מציעים לכםן לציין את ט"ו באב ביוזמה מקומית:
לבחור אזור קטן בסביבה הקרובה - אזור שהפך למוזנח, בגינה הציבורית או הביתית, בשבילים נטושים, אזור שהייתםן רוציםות להפוך למקום של שפע. ובעזרת שכנים, חברים ומשפחה לנטוע בו עץ מקומי ומניב: זית, רימון, גפן, תות או שקד, שיחי אזוב, לוונדר או רוזמרין, סברס או כל שתיל זמין אחר שהייתם שמחים לבקר ולראות בשנים שיבואו.
זהו זמן נהדר לאחד כוחות, להתפייס ולאהוב את מה שיש לנו על מפתן הדלת.
זמן לשנות מציאות בדרך קטנה וחשובה - נטיעת עצים!
יחד נוכל להגדיל את השפע ולקטוף את הפירות.
*ועוד משהו שרק מחזק את הזמן הזה לנטיעה:
בהלכה היהודית נקבע שעצים שנשתלים עד לט"ו באב יחשבו לעניין ספירת השנים כאילו בילו שנה שלמה באדמה, וזאת מפני שצריך תקופה של שבועיים שהעץ יתחיל להשריש באדמה בה ניטע.
אפשר מכאן להניח שט"ו באב היה חג של נטיעות, ושאבות אבותינו היו יוצאים בזמן הזה אל השדות לנטוע אילנות, ואולי גם משום כך אמרו חז"ל "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב (ויום הכיפורים)".
בואו נחוג גם אנחנו, ונייצר במו ידינו שפע שיניב וימתיק לעוד שנים רבות!
