מסביב יש אווירה גדושה התחלות: שנה חדשה, עונה חדשה וגינת חורף חדשה.
אבל פירות הקיץ והימים המתקצרים רומזים לנו שבכל התחלה יש גם סוף: אפילו הפירות המאחרים (תמר, רימון, חרוב) כבר בשלים ומתפוצצים ממתיקות - ואם נרצה להמתיק את העונות הבאות בפירות, נצטרך לעשות זאת עכשיו!
לשמחתנו, אנחנו חיים בארץ זבת חלב ודבש, ובעונה הזאת הדבש* ניגר מהפירות המקומיים.
*כשאני אומרת דבש (וגם כשהתורה אומרת דבש) אין כוונתי לדבש דבורים, אלא לדבש פירות:
המוכר שבדבשי הפירות הוא הסילאן (שהוא כנראה גם ה-דבש מהמקורות, "ארץ זית שמן ודבש" - בו הדבש הוא ללא ספק התמר), אבל לא רק:
גם דבש ענבים (שלדעתי הוא הדבש הכי פשוט להכנה),
דבש חרובים (גם טעים, גם מרפא, וגם דרך לחה לצרוך חרובים :),
דבש תפוחים, ואפילו רכז רימונים!
הרבה לפני שהסוכר הלבן היגר למחוזותינו, שימשו דבשי הפירות כממתיק המקומי.
הם מקומיים, מצויים בשפע, טבעוניים, פשוטים להכנה, עשירים ביתרונות תזונתיים - ולכן ערב השנה החדשה זמן המושלם להכין דבשי פירות!
העיקרון בכל דבשי הפירות הוא דומה:
1. מכינים מהפירות מיץ (בענבים וברימונים פשוט סוחטים, בתמרים ובחרובים משרים את הפירות ומשתמשים במי ההשריה).
2. מבשלים את המיץ ומאדים את הנוזלים שבתוכו.
3. מצמצמים עד למרקם סירופי (מינימום נוזלים ורמת סוכר פירות גבוהה במיוחד!).
מכיוון שרמת הסוכר גבוהה ורמת הנוזלים נמוכה - דבשי הפירות נשמרים לאורך זמן גם ללא קירור, ויוכלו לשמש לנו ממתיק טבעי, טבעוני ומקומי - לאורך כל השנה הבאה עלינו לטובה!
אז לכבוד סיום העונה, ולכבודה של השנה החדשה, ריכזתי כאן את דבשי הפירות המקומיים:
אוספים, מצמצמים וממתיקים!
דבש ענבים = דִּיבְּס
דִּיבְּס (השם המקובל לדבש ענבים בערבית) הוא הדבש החביב עליי: מתוק, חמצמץ ומתאים במיוחד להמתקה של מאפים.
אין פלא שהמתכון לדיבס (והסיפור המשותף שלו ושלנו) הופיע כאחד הפוסטים הראשונים בבלוגינה.
קל להכין מיץ מענבים: בייצור ביתי פשוט סוחטים את הענבים עם הידיים ומסננים. את הנוזל שמתקבל מצמצמים, והרי לנו דבש מקומי ונפלא.
אפשר להשתמש בכל סוגי הענבים, שכמובן ישפיעו על הטעם, המרקם, ורמת החמיצות.
דבש חרובים = רֹבּ
ההבדל בין פירות החרוב לבין הדבש שמפיקים מהם הוא בלתי ייאמן: הפירות קשים וחרבים, הדבש נוזלי ומתמוסס על הלשון (הוא גם משמש כתרופה מדהימה לאפטות בפה!).
כדי להפיק דבש מחרובים צריך קודם למצות את המתיקות לתוך מים: משרים את החרובים למשך יום-יומיים במים, מסננים ואת הנוזל מצמצמים עד לקבלת דבש נהדר ומלא איכויות! מושלם להמתקה של משקאות חלביים.
דבש תפוחים
הוא אמנם לא אחוז במסורת המקומית, אבל הוא פתרון מדליק ועונתי כתחליף לדבש דבורים:
המרקם, הצבע ואפילו הטעם שמתקבלים דומים באופן מחשיד לדבש המוכר.
משתמשים במיץ מתפוחים (שגם הם נמצאים בשיא העונה שלהם, וגם הם נקשרו משום כך בסמלי החג), מבשלים ומוסיפים סוכר או ממתיק טבעי אחר - ומקבלים אלטרנטיבה טבעונית ומתוקה לשולחן החג.
דבש תמרים = סילאן
חיפשתי וחיפשתי וגיליתי לתדהמתי שמעולם לא העליתי פוסט מורחב על דבש תמרים.
אבל הוא כן הופיע בלוח שנה בגינה תשע"ח, וביומן שבועי שנה בגינה תשפ"ב.
ובל נשכח שיש גם פוסט המוקדש לסוכריות טופי תמר כאן.
האם תהיה גם הרחבה על סילאן גם בפוסט משלו? רק ימים יגידו :)
מתכון לדבש תמרים
משרים תמרים במים (אפשר גם להשתמש בתמרים ממש יבשים וקשים).
למחרת - מבשלים את התמרים והמים ומערבבים לעיסה.
מורידים מהאש ומסננים (חיתול בד יעזור כאן מאוד!).
את הנוזל שמתקבל מחזירים לסיר, ומבשלים עד שהנוזל מצטמצם לחמישית בערך.
שומרים בצנצנת ומשתמשים כל השנה!
*את עיסת התמרים שנותרה בחיתול שומרים ומשתמשים בעוגות, כדורי תמרים ועוד - ממש כמו ממרח תמרים.
ואחרון חביב -
רכז רימונים
דוקא המסורת של רכז הרימונים אינה מקומית, ומקורה כמו הרימון - בפרס.
רכז הרימון קל להכנה (מכינים מיץ רימונים ומצמצמים) - והדבש שמתקבל הוא סמיך, מפוצץ בטעם, ובעיקר - מפוצץ ביתרונות בריאותיים: אנטי חיידקי, אנטי בקטריאלי, מחזק מערכת חיסונית, מחזק לבב, עשיר בברזל, ועוד ועוד!
וגם טעייים!
גם הרימון עדיין לא קיבל הרחבה בפוסט, אבל בלוטות הטעם שלי מתעוררות רק מלחשוב על הסירופ האדום והעשיר הזה, אז כנראה שזה יקרה בקרוב :)
כבוד מקומי: רכז רימונים הופיע בדף הראשון של לוח שנה בגינה הראשון!
מתכון לרכז רימונים
סוחטים רימונים למיץ.
מבשלים את המיץ על אש קטנה, בוחשים מדי פעם (כדי שלא יישרף) עד למרקם סירופי.
מצננים, מעבירים לצנצנת קטנה, ומשתמשים כל השנה.
לשנה טובה ומתוקה כדבש (פירות!)
Comments