.jpg)
כדי לכתוב את הפוסט הזה לא יצאתי מהבית.
עשיתי סיבוב במטבח, פתחתי מקרר, חיטטתי בארונות, הוצאתי כל מה שיכול להצמיח מזון.
גם הפעם הגעתי למסקנה: השפע קיים בכל מקום ובכל זמן, גם בימים מוזרים אלה.
בשביל לגדל מזון לא צריך להתרחק מהבית. אפשר להנביט תבלינים, קטניות וזרעי פירות.
זה יכול להיות נבטים ונבטוטים, שנוכל לצרוך אחרי ימים ספורים, או זרעים שננביט היום ויהיו לעץ בעוד מספר שנים.
אני מזמינה אתכן להשתעשע עם המצרכים שתמצאו בין אוצרות המטבח שלכםן.
האפשרויות רבות ומגוונות, והשמחה שביכולת לייצר לעצמנו שפע, רבה היא :)
להלן המצרכים שדגתי מהאוסף הפרטי שלי.
קטניות
עדשים, שעועיות, ובעצם כל "זרע מלא" (= זרעים שלמים ובעלי קליפה).
מתאימות להכנת נבטוטים, נבטים או לגידול בעציץ - למצב שבו יהפכו לצמח שמניב בעצמו תרמילים, ובהם זרעים.
רוב הקטניות קלות לגידול, נובטות מהר, וגדלות כהרף עין (זוכרים את ג'ק ואפונית הפלא? הסיפור מבוסס על יכולות הצמיחה המופלאות של האפונה או השעועית).
זו עונה נהדרת להתחיל לגדל שעועיות מכל הסוגים.
כדי לקבל תנובה יפה מומלץ לגדל בעציץ עמוק (30 ס"מ או יותר). כשהשעועית תראה סימני התארכות מומלץ לתמוך בה, כי היא אוהבת לטפס וצמוח לגובה. הכל על הכנת שתילים כאן.
תירס, שייך אף הוא להגדרה של הקטניות, והוא נמצא אצלינו בבית כבסיס להכנת פופקורן. תירס שייך למשפחת הדגניים ויש לו נביטה יפה ומהירה, כמו דשא. צמחי התירס שנצמיח מזרעי תירס פופקורן יניבו קלחי תירס עם גרעינים קשים שמתאימים להכנת... פופקורן!
תבלינים
רבים מהתבלינים הינם זרעים: זרעי חרדל, חילבה, צ'יאה, זרעי כוסברה, שומשום, כמון, ועוד ועוד.
כולם יפים ומתאימים לגידול. אפשר להנביט אותם ותוך כמה ימים להנות מיתרונותיהם הבריאותיים והקולינריים של הנבטים, ואפשר לגדל אותם בעציצים ולהנות מדור נוסף של תבלינים.
פירות וזרעי פירות
הפרי הינו החלק בצמח שמכיל את הזרעים לדור ההמשך, גם הפירות שקנינו בסופר ונמצאים אצלינו במטבח.
תפוח, לימון, אבוקדו, עגבניה ודלעת - הזרעים שבתוכן יניבו דור חדש וצמחים חדשים.
גם בפירות יבשים או בפירות מוקפאים יש זרעים, אז אם הפירות היבשים שלכם יובשו בצורה טבעית ולא הומתקו (או הומתקו קלות) - הם מתאימים לריבוי: גו'גי ברי, גולדן ברי, פטל, אוכמניות.
וכמובן, גם אגוזים ושקדים על קליפתם - יכולים להפוך להיות עצים, אבל על זה כבר כתבתי פוסט שלם, והרי הוא כאן.
בצלים
הבצל הוא איבר האגירה של הצמח, הוא אוגר בתוכו מים ומזון, שיאפשרו לצמח להתפתח גם בעונה היבשה. משום כך לעתים קרובות הבצלים במטבח יתחילו לצמוח בלי שנעשה כלום.
העלים שהבצל מוציא (בין אם זה "בצל יבש" או "בצל ירוק") נאכלים, טעימים ומזינים.
השיטה ל"בצל ירוק לנצח" פשוטה ביותר: את החלק התחתון של הבצל, זה עם השורשים, שמים במים (מחליפים מדי כמה ימים), והבצל יעשה את השאר - תוך כמה ימים יופיעו עלים ירוקים. כשהעלים מתארכים אפשר לגזום אותם ולהשתמש, והבצל ימשיך להצמיח עוד ועוד עלים חדשים.
אותו הדבר אפשר לעשות עם שום וכרשה, וכמובן החלק התחתון של "בצל ירוק" (שהוא בעצם בצל צעיר), וגם עם בצלים שעבר זמנם הקולינרי, ואפילו עם חצי בצל שהתיישן.
אפשר ומומלץ לגדל את הבצלים בעציץ עם אדמה.
שורשים
גינג'ר וכורכום נכנסים ללא ספק לרשימת "הצמחים שאני הכי אוהבת לגדל".
הם גדולים, עמידים (כל עוד מזג האוויר חמים), בעלי צמחים מרהיבים, והכי חשוב - מניבים עוד ועוד ועוד שורשים, שהם בעצמם פלא מבריא וטעים.
אני בטוחה שעוד ייצא לאור פוסט שמוקדש רק להם, ובינתיים אספר לכם, שכל מה שאתם צריכים לעשות זה לשים אותם בעציץ (רצוי עציץ בינוני - גדול. בעל 30 ס"מ עומק או יותר), להניח במקום חמים, מואר אך לא שמשי מידי, ולהמתין. בקרוב הם יוציאו עלים גדולים ויפים ובסוף הקיץ - גם שורשים.
שורשים נוספים שאפשר לגדל (אבל יצטרכו מצע גידול די גדול בשביל להניב שורשים): תפוח אדמה, בטטה, ארטישוק ירושלמי.
גם ירקות מאכל אפשר לחדש אחרי שהם נקטפו או נקנו. במקום לזרוק את שאריות הירקות לפח - אפשר להמשיך ולגדל אותם, ולהנות ממטבח ירוק וירק טרי. גם על הנושא החביב הזה אני מבטיחה פוסט מפורט ונפרד, ובינתיים איור שמסביר בצורה פשוטה את התהליך, מתוך לוח שנה בגינה תש"פ:
