• davidiveilana

פרחים אכילים

עודכן ב: מרץ 9


בעונה הנהדרת הזו, כשהאדמה עוד לחה והאוויר הולך ומתחמם, כשהשדות צבעוניים והעצים מתעוררים לחיים חדשים -

זהו זמן מצויין ללקט פרחים אכילים.


ציפרונית מצרית - מהפרחים המתוקים והמניבים, ומאחור סביון- פרח רעיל

צמחי הבר וצמחי הגינה החורפיים מושפעים מההתחממות והתארכות שעות היום והם עולים לפריחה, הפרחים הם למעשה איברי הרביה של הצמח, בצבע עז ובריח משכר הם מושכים אליהם מאביקים - אלו יעבירו אבקנים מפרח לפרח ובכך יבטיחו את המשך קיומו של דור העתיד.

היופי והריח של הפרחים נועד אמנם למשוך מאביקים, אבל הפעולה עובדת גם עלינו. בחינניות השופעת שלהם, הם כמו קוראים לנו - הסתכלו בנו! הריחו! תטעמו :)



פרח גדילן בתהליך רביה

גם בגינת הירקות וגם בין צמחי הבר יש פרחים אכילים רבים, אותם אנו יכולים לשלב בתזונה שלנו - כקישוט מלא טעם או להכנת מרקחות.

הפרחים הנאכלים מוסיפים טעם, ריח ויופי אבל גם שלל ערכים תזונתיים, ורק לעיתים נדירות הם משמשים כחלק מן התזונה שלנו. הצבע החזק מעיד על כך שפרחים אכילים עשירים בנוגדי חימצון, ולכן ברוב המקרים נעדיף לאכול אותם טריים או להוסיף בסוף ההכנה.



פרחי בר ותרבות - טעם וריח. איור מתוך לוח שנה בגינה תשע"ח


לפני שמתחילים חשוב לדעת!

~ על מנת לאפשר התרבות של הצמח מקפידים להשאיר על כל צמח לפחות שני שלישים מהפרחים ליצירת זרעים.

~ מלקטים רק מצמחים מותרים ומוכרים - בין פרחי הבר יש גם פרחים רעילים! אם לא בטוחים בזיהוי - לא משתמשים.

~ מלקטים רק במקומות נקיים ושאינם מרוססים; לא לצידי כבישים או פחי אשפה. האוכל שאנו אוכלים, כמו האוויר שאנו נושמים, חיוני לנו. חשוב שיהיה טרי, נקי מרעלים ועשיר בוויטמינים ומינרלים.




פרחי אפונה ריחנית - אין לצרוך כמות גדולה




פרחים אכילים בגינה (רשימה חלקית):


ורד – עלים בעלי ניחוח מיוחד וטעם מתקתק. מתאימים כתוספת לקינוחים ומתוקים, כתוספת לתערובות תה, וגם להכנת מי ורדים.


רוזמרין, מרווה אזוב (משפחת השפתניים) – פרחים בעלי ארומה חזקה וטעם עדין ומתקתק, חעיתים קצת חריף. מעולים כתוספת ארומטית לסלט.


כוסברה, שומר ופטרוזיליה (משפחת הסוככיים) - טובים וטעימים לאכילה כשהם טריים, כנשנוש בשדה, כתוספת מעשירה בסלט או כתבלין לכבושים ולתבשילים.

שימו לב! במשפחת הסוככיים יש גם מיני בר רעילים מאוד, כמו כלך ורוש עקוד - חשוב לוודא זיהוי לפני שמשתמשים, ואם לא בטוחים - לא משתמשים.



פרחי צנונית, רוקט, מיזונה, ברוקולי (וגם יתר בני משפחת המצליבים) – משפחת המצליבים שופעת כל כך, בגינה ובשדה, ומאפשרת לנו להתענג על כמויות כמעט בלתי מוגבלות של פרחים. לרוב פרחי המצליבים טעם חרדלי חריף-מתוק, הם נהדרים כנשנוש-שדה או כתוספת צבעונית ומעשירה לסלטים.


שום ובצל - שייכים למשפחת השושנתיים, שנקראה כך על שום הפריחה שלה - לכל בני המשפחה פרחים ובהם 6 עלי כותרת. בין צמחי הבר יש גם מינים מהמשפחה שאינם אכילים (חצב, נץ חלב ועוד). המינים האכילים, כגון שלל שומי הבר (יש עשרות מינים) ועירית גדולה, בעלי ארומה ייחודית, וטעם שומי מתקתק, מתאימים מאוד כתוספת יפה לסלטים חיים.


עוד פרחי גינה אכילים: בבונג, גרניום לימוני (פלרגוניום), אמנון ותמר, כובע הנזיר, ציפורני חתול תרבותיות, אפונה ואפונה ריחנית, פרחי הדרים, ועוד.



פרחי בר לתערובת תה אביבית

פרחים אכילים בשדה (רשימה חלקית):



פרחי כליל החורש , פרחי אפונה (בני משפחת משפחת הקטנייתיים. גם במשפחה זו חייבים לוודא זיהוי לפני שימוש, יש מינים רעילים ומינים שאין לצרוך מהם כמות גדולה) – הפריחה מרהיבה, מתוקה ושופעת. את פרחי כליל החורש אפשר לאכול טריים או להכין מהם ריבות ומרקחות.


שקד - מקדים לפרוח בט"ו בשבט, כך שבאביב הוא בדרך כלל כבר מלא בשקדים ירוקים. הפריחה שופעת ויפהפיה, עלי הכותרת מתוקים ובעלי מרקם עדין - נהדרים כתוספת קישוטית לסלטים חיים.

פרחי השקד המר יהיו מרירים יותר בטעם לעומת פרחי השקד המתוק (וזו גם דרך נחמדה לדעת מראש מה טבעו של השקד).



לוטם - בעלי ניחוח עדין ומתוק. מתאים כתוספת לקינוחים ומתוקים וגם כמרכיב בתערובות תה.


חמציץ – לא רק העלים גם הפרחים נאכלים. החמציץ הוא מין פולש, ומצוי בשפע ברוב חלקי הארץ, לכן ניתן ללקט ממנו כמויות גדולות ללא חשש לפגיעה בהמשכיות המין.


חובזה – כל חלקי הצמח נאכלים גם הפרחים הסגולים היפים. הפרחים בעלי מרקם וטעם עדינים.


תלתן הארגמן – מייבשים את הצמחים ומוסיפים לחליטת תה אביבית.


חרדל ושאר פרחי המצליבים - בניגוד למשפחת הסוככיים, במשפחת המצליבים הארצישראלית אין מינים רעילים, ולכן אם הצמח זוהה בוודאות כבן המשפחה - אפשר לטעום אותו, ואם טעמו ערב - להשתמש בו ללא חשש.

שמם של המצליבים ניתן להם על שם הפריחה שלהם - 4 עלי כותרת ערוכים בצורת צלב, ולכן עונת הפריחה היא עונה נהדרת להגדיר ולטעום את בני המשפחה הענפה הזאת (חרדל השדה, חרדל לבן, צנון הבר, איסטיס מצוי, גרגר הנחלים, כרמלית נאה ועוד ועוד).



ציפורנית מצרית - פורחת במרבדים, בפריחה ממושכת, החל מאמצע החורף ועד לאמצע האביב. בשל טעמם המתוק, צבעם הורוד והצורה היפה שלהם - הם מתאימים מאד כקישוט לסלט.


שומר פשוט - שומר הבר הוא אחיו של השומר התרבותי, שניהם נאכלים על כל חלקיהם. פריחת שומר הבר מתחילה באמצע האביב ונמשכת עד לסוף הקיץ. הפרחים קטנים, צהובים, ארומטיים מאד ומתקתקים. את הפרחים המיובשים אפשר להוסיף לחליטת תה או לתבל מאכלים מתוקים ומלוחים.


עוד פרחי בר אכילים: שומי בר, עירית גדולה, גזר קיפח, שקד מצוי,






גזר קיפח בפריחתו המיוחדת - לפרחים הלבנים טעם גזרי מר-מתוק



שורה עליונה, מימין: שום משולש, שקד, תלתן הארגמן.

שורה אמצעית: אמנון ותמר, חובזה (חלמית מצויה), שומר פשוט (שומר בר).

שורה תחתונה: עירית גדולה, כליל החורש, מרווה משולשת.




!לוף - דוגמא לפרח בר רעיל. לא בטוחים - לא אוכלים

הצטרפו אלינו
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon

גם השנה 

צומחים עם הגינה

לוח שנה בגינה  |  עין כרם ד  101 |  ירושלים  |  9574400  |  shanabagina@gmail.com